קרמה / Crema הוא מעטה הקצף החום מעל משקה האספרסו אשר נוצר במהלך החליטה. השם נהגה על ידי גאג'יה בכדי להסביר למה בקפה מהמכונות הראשונות שכללו לחץ משמעותי שיצאו מהחברה שלו היה קצף. גאג'יה קרא במכונות שלו לפעולת החליטה בהן: "קפה קרמה טבעי, פעולה ללא אדים" מה שייחד את המכונות של גאג'יה שהחזיק בפטנט על מנגנון העברת מים ובניית לחץ בסוף 1938 (בניגוד למכונות אחרות שנעזרו באדים ולא בנו לחץ משמעותי בחליטה). למרות שמסיבות היסטוריות הקרמה נחשבת כמדד לאיכות (וזה נכון רק בחלק מהמקרים) טעמה מריר וחלק מפעולת הערבוב הנהוגה באספרסו נועדה בכדי למזג אותה עם המשקה ולהוריד את השפעת הטעם שלה.
הקרמה נוצרת בגלל פעפוע של פחמן דו חמצני אשר נספג במים במהלך החליטה (ובלחץ פוטנציאל ההמסה של פחמן דו חמצני למים עולה) ואז בירידת הלחץ כאשר המשקה מטפטף אל הכוס, הגז משתחרר ונעטף בזכות חומרים "צמיגיים" הנמצאים באופן טבעי בקפה. הקרמה תושפע מסוג הקפה, מטריותו, מלחץ החליטה, מזרם החליטה, מהרכב המים ומאופי החליטה כאשר ככל שיותר שומנים יצאו אל המשקה, הם יגרמו לפחות קרמה (השומן יצוף בדומה לקרמה ויצור פיצוץ של בועות בגלל הדחיה של המים הנמצאים במעטפת כל בועה).
מכיוון שהקרמה קשורה לפחמן דו חמצני אשר נוצר בתהליך הקליה ומאז מתחיל תהליך של דיגאסינג, ככל שהקפה "טרי" יותר, כך יכולה להיות בו יותר קרמה בהשוואה לאותו הקפה כאשר הוא פחות טרי. בעבר, כאשר קליית הקפה הייתה מקומית בגלל קשיים בשינוע והקושי בשמירת הטריות של הקפה, הקרמה נועדה להבטיח ללקוחות שהקפה לא נקלה לפני זמן רב מדי. מאז, ובגלל קשיים כלכליים ברמת המדינה אשר יצרו בעיות של יבוא לאיטליה, גילו האיטלקים שרובוסטה מייצרת הרבה קרמה ונשמרת לאורך זמן רב יותר בגלל תהליך חמצון איטי בהרבה שקורה בפולים שלה. כך שבגלל נתון היסטורי שהעיד על טריות ונבע מבעיות באספקה, עולם הקפה התרגל לקרמה ו"שילם" על כך בהכנסה של רובוסטה למרבית הקפה האיטלקי בכדי לשמור על החוויה המוכרת.
