פליטת גזים / דיגאסינג (degassing) הוא התהליך הטבעי העובר על פולי הקפה הקלויים בהם נפלט גז אשר נוצר כחלק מתהליך הקליה דרך הדפנות הפנימיות והחיצוניות של פול הקפה. השפעות משמעותיות של תהליך זה הוא התייצבות הפולים (יציאה של מספיק פחמן דו חמצני אשר ממסך טעמים ומשפיע לרעה על החליטה בכך שהוא מונע מהמים גישה לנקבים עם חומרים מסיסים אותם היינו רוצים למצות) וחמצון המשפיע לרעה על הטעם של הקפה. ככל שפחמן דו חמצני מתפנה מפול הקפה, כאשר בסביבה יש חמצן, הוא יוכל לתפוס את מקומו ולהשפיע לרעה על מולקולות שונות הנמצאות בקפה (למשל חמצון ליפידים).
כחלק מתהליכים שונים בתהליך הקליה נוצר פחמן דו חמצני (CO2) כאשר תגובת מאיאר נמצאה כמשמעותית יחסית ליצירת הגז כחלק מתהליך הפירוק. רוב הפחמן הדו חמצני נפלט כבר בזמן הקליה ואז חלק משמעותי מהגז שנשאר נפלט במהלך 24 השעות שלאחר מכן אך עדיין יש השפעה משמעותית על הטעם ועל נוחות החליטה גם לאחר מכן.
זמן ההתיישנות האופטימלי של הקפה הוא בעצם הפשרה בין הרצון לפלוט כמות גבוהה של פחמן דו חמצני אך להימנע מדליפה של מולקולות קטנות המרכיבות את הארומה וחמצון. הזמן האופטימלי שונה מקפה לקפה בגלל תכונות של הקפה עצמו (למשל דחיסות), של דרגת הקליה (ככל שהקליה כהה יותר הפולים פריכים ומבוקעים יותר כך שהפליטה נעשית מהר יותר), ושל הסביבה (גזים סובבים, טמפרטורה, קרינה אולטרה סגולית, לחות). לכן, אין מספר קסם אך ניתן להגדיר טווח של מספר ימים ועד כעשרה ימים לקפה בקליה כהה וכשבועיים עד שלושה לקפה בקליה בהירה ובהירה מאוד. ישנה השפעה משמעותית של כל נושא הדיגאסינג על שקיות הקפה (לכן קפה טרי נארז בשקיות עם שסתום חד כיווני המאפשר לגז שנפלט לצאת) ועל פתרונות אחסון לקפה ושיטות אחסון קפא (למשל במקפיא).
בכדי לשמור על הקפה בצורה הקרובה ביותר לרמה האופטימלית שלו, ניתן להאט את תהליך פליטת וכניסת הגזים פי 12 בהכנסה של הקפה למקפיא. משאירים את הקפה במקום קריר ומוצל למשך הזמן המתאים לקפה (בהתאם לסוג הקפה כפי שפורט מעלה) ומכניסים את הקפה למקפיא עד לסיום הצריכה. יש להתחשב בנושא הלחות וההתעבות כך שפתיחה מרובה של כלי הקיבול תשפיע על הקפה לרעה וכך גם פתיחה לאורך זמן שתאפשר התעבות על הקפה.
