ארומה של קפה היא חותם הריח של הקפה כאשר מריחים את הקפה עצמו או את כוס המשקה. לרוב, המולקולות הנדיפות הן תוצרים של תהליך הקליה בפירוק מולקולות ארוכות למולקולות קצרות למשל כחלק מתגובת מאיאר וקרמליזציה. מכלל החומרים המסיסים בקפה קלוי (אותם ניתן למצות מהפולים בחליטה) ישנם מעל 1,000 חומרים נדיפים שרובם לא יכולים להיקלט בקולטנים בגופנו בגלל ריכוזם או מכיוון שקולטנים באף אנושי לא נקשרים אליהם. מעשרות רבות של חומרים נדיפים אשר יכולים להתנדף אל האויר ולהיקלט באפנו, ישנה "הסכמה" מדעית כי אנו יכולים לקלוט בין 20 ל 30 מולקולות נדיפות מקפה שנחלט. החיבור ביניהן והדרך שבה המוח שלנו מפרש את קליטתן מאפשר את תפיסת הריח המורכבת והמגוונת אך הספציפית לקפה מסוים. הארומה והחומרים הנדיפים משפיעים מאוד גם על טעימת הקפה מאחר וחלק מהחומרים מועברים מחלל הפה אל חלל האף וחלק מהחומרים אף "נדחפים חזרה מעלה" מהגרון ואל האף כחלק מפעולת הנשיפה שלנו.
הארומה מהווה רכיב משמעותי מאוד בחווית הקפה ומשכך, קיבלה מקום תרבותי במנהגים כגון הרחת הקפה ובפרסומות על ריחו של הקפה. גם במבחנים להסמכה של מדרג ומנקד קפה ישנם מבחנים הקשורים להרחה ולטעימה של חומצות שונות הנמצאות בקפה. ביקורת מקצועית נמתחה על עצם המבחן והגישה הלא מעודכנת לבחינת הרחת החומרים היות והאף לא מריח את החומרים האלו בנפרד אלא כחלק ממקבץ של חומרים בקפה וגם ריכוזם בקפה הוא קטן בהרבה מריכוזם במבחנים ולעיתים גם נמוך מדי בכדי להבחין בו. חוקרים שונים אשר עוסקים בחומצות אורגניות מבקרים את הרלוונטיות של הבחינה ומנסים לייצר שינוי במבחנים כך שיתאמו יותר את התובנות אשר יצאו מחקר הקפה והחישה בשנים מאז נקבעו הסטנדרטים והמבחנים.
