אגירה (Retention) היא כל כמות הקפה הטחון אשר נשארת במטחנה לאחר שהקפה נטחן. מטחנות קפה עברו במשך השנים שינויים רבים אשר נבעו מהשינוי בדרישות מהן, מדרישה לעבודה מהירה ועמידות לדגש על איכות הטחינה, אחידות הטחינה, הרעש המופק מהן וגם האגירה שלהן. בתכנון של המטחנה ניתן להשפיע על תכונת האגירה על ידי תכנון של תא נשא הלהבים, זוויות הכניסה והיציאה והמיקום היחסי בין הפתחים, ניהול זרימת האוויר, מהירות סיבוב הלהבים ועוד דרכים שונות בהן נוקטות יצרניות מטחנות הקפה.
אגירת הקפה במטחנה משפיעה על איכות הקפה מאחר ובכל מנה קיים קפה אשר נשמר במטחנה מטחינות קודמות ואיבד מולקולות נדיפות המשפיעות על הארומה של הקפה ועל טעמו. מאחר והקפה נשאר במטחנה, חלקו גם יטחן “שוב” ובכך יווצרו חלקיקי קפה קטנים יותר מכיוון גודל הטחינה של המכונה (במקרים רבים אלו יהיו פיינס). בעיה נוספת היא במעבר בין סוגי קפה שונים כאשר בתחילת הטחינה יצא קפה אשר כבר נטחן בדרגת טחינה שונה במקור. לאחר שינוי כוונון גודל הטחינה לטחינה גסה יותר, מנת הקפה יכולה לכלול יותר קפה מהמנה שהוכנסה (המרווח הגדול יותר מאפשר לשאריות הקפה לצאת ביתר קלות) והשוט יכלול מנה גדולה יותר ועם חלקיקים קטנים יותר כלומר יגדיל את ההתנגדות של העוגיה יאריך את זמן החליטה וישפיע על הטעם. בשינוי הכיוון לטחינה דקה יותר, יכול להיגרם למטחנה נזק מכיוון שכלואים בה חלקיקי קפה אשר נלחצים בין הלהבים בכוונון להקטנת הפער ביניהם. בגלל סיבות אלו של שינוי הכוונון, ישנו מנהג לטחון מנה או שתיים דרך המטחנה בכוונון החדש בכדי “לשטוף” את החלקיקים שנשארו בה מהכוונון הישן כמו גם ההנחיה לשנות כוונון של מטחנה בעודה עובדת בכדי למנוע מחלקיקי הקפה להילחץ בין הלהבים ולהפעיל לחץ שיכול לפגוע במטחנה.
אגירה מהווה בעיה משמעותית בשימוש הביתי כאשר הזמן בין הטחינות יכול להיות משמעותי ובכך הקפה הכלוא מתיישן יותר, מבוצעים כוונוני דרגת טחינה תכופים במטחנה, השאיפה לחיסכון במיוחד בקפה יקר או שאין ממנו כמות גדולה וכל חליטה נחשבת, הרצון לחזרתיות וההתמקדות באיכות של כל חליטה. קטגוריית המטחנות בעלות האגירה הנמוכה נקראת “מנה בודדת” (single dosing) והשאיפה לאגירה נמוכה הפכה ליעד בקרב רוב יצרני מטחנות הקפה לשימוש בבית ובבתי קפה.
מטחנות מנה בודדת מוכרות:
ניש זירו (Niche Zero) וגם ניש דואו (Niche Duo) - הזירו היא מטחנה בעלת להבים חרוטים בקוטר 63 מ"מ. הניש היא אולי המטחנה המוכרת ביותר והנפוצה ביותר בקטגוריה הודות למחיר הנמוך יחסית שלה, גודלה הקטן יחסית, פשטות ההפעלה שלה והיכולת שלה להתמודד בצורה טובה יחסית עם רמות קליה שונות. הניש דואו היא לא רק הוספה של יכולת לשים להבים שטוחים בניש זירו אלא עיצוב כולל חדש של המטחנה מה שמאפשר גם הכנסה של להבים שטוחים גדולים יחסית ללא פשרות משמעותיות בנושא האגירה (לטענת היצרן).
Turin DF64 / DF64P / DF64E / DF64V / DF83 - מטחנה “סינית” אשר נמכרת תחת שמות רבים ופרצה לשוק עם מכירות גבוהות במיוחד תוך הבטחה לתת תוצאות טובות כמטחנת מנה בודדת עם להבים שטוחים ובעלות נמוכה משמעותית מהתחרות.
אופשן או (Option-O) - מגוון מכשירי הלאגום כולם תוכננו בכוונה לאגירה מינימלית. לאגום מיני (Lagom Mini), לאגום פי64 (Lagom P64) ולאגום פי100 (Lagom P100), כל אחד בתחומו נותן תוצאות אגירה מוצלחות ביחס למוצרים דומים בקטגוריה.
קפטק מונוליט (Kafatek Monolith) - מטחנות הלהבים החרוטים והלהבים השטוחים של קפטק הביאו חידושים רבים לתחום הטחינה למנה בודדת וחברות מסורתיות רבות “שאבו השראה” מהתכנונים המכניים של המטחנות בכדי להפחית אגירה.
וורסלאב M4 - מטחנה עם להבים משולבים ותוצאות אגירה נמוכות יחסית.
הדון הון - מטחנה “בהשראת” הוורסלאב אשר תוכננה להיות בעלת אגירה מינימלית.
וובר וורקשופס (Weber Workshops) - מטחנות ידניות HG-1 HG-2, והמטחנות הממנועות EG-1 ו Key
לברקראפט אולטרה (Levercraft Ultra) - האולטרה הציגה נתוני אגירה מזעריים בבדיקות שונות שנעשו. ההתקשרות של לברקראפט עם היצרן הסיני של הבסיס למטחנה הופסק והגרסה הסינית אשר לא נמכרת בינתיים מחוץ לסין, היא עדיין בעלת אגירה נמוכה אך לא ברמות של הגרסה של לברקראפט.
זרנו (Zerno) - היא מטחנה אשר נבטיחה אגירה מינימלית והיא כוללת יכולת יחודית יחסית בתחום מטחנות 64 מ"מ של להבים אשר נתפסים ללא ברגים כלומר אין חורים וברגים אשר פוגעים באחידות מסלול הטחינה
טיים מור (TimeMore) - מייצרת את מטחנות ה Sculptor עם להבים שטוחים בשני גדלים ובשתי תצורות. גודל הלהבים הוא 64 מ"מ ו 78 מ"מ כאשר התצורה הרגילה מיועדת לחליטה בסגנון פילטר ודגמי ה S מאפשרים גם טחינה לאספרסו.
מטחנות ידניות קומפקטיות יותר דוגמת הקומנדנטה, קינו, איזיפרסו, אורפן אספרסו, טיימור, נוק ועוד.
